החלטה בתיק ת"צ 20827-02-12

1.         המבקשת הגישה בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבה מכח חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן - "החוק"). עילות הבקשה עניינן אי הפרשה לקרן פנסיה ואי תשלום תוספת וותק, בסך כולל של 6,202,050 ש"ח, מתוכם 4,839,000 ש"ח - בגין תגמולים מעסיק ו- 1,363,050 ש"ח - בגין תוספת וותק.

2.         המבקשת הועסקה בעבודות ניקיון אצל המשיבה במלון הולידיי אין באשקלון מיום 16.6.04 עד יום 25.12.11.

3.         המשיבה - חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון באמצעות עובדיה בכל רחבי הארץ ובין היתר סיפקה שירותי ניקיון למלון הולידיי אין באשקלון שם הועסקה המבקשת.

4.         ביום 13.2.12 הגישה המבקשת תביעה אישית כנגד המשיבה בגין אי תשלום זכויות סוציאליות שונות ובכלל זה אי מתן הודעה בכתב על תנאי העבודה, שעות נוספות, דמי חופשה, דמי הבראה, אי הפרשות לפנסיה, תוספת וותק, דמי חגים, אי תשלום דמי מחלה, פיצויי פיטורים ועוגמת נפש כאב וסבל.

5.         יחד עם הגשת התביעה האישית הוגשה הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית בעילות של אי הפרשות לקרן פנסיה בהתאם לצו ההרחבה בעניין הניקיון והתחזוקה ואי תשלום תוספת וותק.

6.         ביום 13.2.12 קבעה השופטת אנגלברג כי המשיבה תגיש תגובתה לבקשה לאישור  תובענה ייצוגית עד ליום 15.3.12. ביום 14.3.12 הגישה המשיבה בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט ובקשה להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

ביום 26.3.12 דחיתי את הבקשה להפקדת ערובה לאור תקנה 2(ו) לתקנות תובענות הייצוגיות, התש"ע - 2010.  

ביום 15.5.12 הגישה המשיבה בקשה נוספת להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית וביקשה ארכה של 30 יום וזאת בשל עומס רב המונח על שולחן בא כוחה. באותו יום, קבעה השופטת אנגלברג כי כתב התשובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית יוגש עד ליום 17.6.12 וכן קבעה כי לא תינתן ארכה נוספת.

ביום 18.6.12 הגישה המשיבה בקשה לדחייה על הסף של הבקשה לאישור תביעה ייצוגית וזאת מהסיבה לטענתה כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר, באותה בקשה כתבו ב"כ המשיבה כי ככל שהטענה לא תתקבל מבוקשת ארכה של 14 יום בלבד.

לאחר שהתקבלה תגובת המבקשת ולפיה צורף תצהיר לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, קבעתי שאין מקום לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית על הסף ועל ב"כ המשיבה להגיש תגובתם לבקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית עד ליום 16.7.12 וקבעתי שלא תינתן ארכה נוספת.

למרות ההחלטות, המשיבה לא הגישה תגובתה עד היום, המבקשת הגישה בקשה למתן החלטה לאשר את התובענה הייצוגית ולחייב את המשיבה בהוצאות לדוגמה.

7.         המשיבה הגישה כתב הגנה בתביעה האישית, שם הכחישה את טענות התובעת, המשיבה טענה שלא חל עליה צו הרחבה כלשהוא מאחר והיא חברת ניקיון ולא חברת כח אדם (סעיף 12 לכתב ההגנה).  אולם, כאמור, המשיבה לא הגישה תגובתה לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.

8.         לאור התנהלות המשיבה והתעלמות מהחלטות בית הדין באשר למתן תגובה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית ניתן היה לאשר את הבקשה כפי שהוגשה. יחד עם זאת מאחר ומדובר בהחלטה בעלת השלכות רוחב משמעותיות החלטתי לבדוק על סמך הבקשה עצמה האם ניתן להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית.

9.         חוק התובענות הייצוגיות הינו חוק מיוחד הקובע מנגנון ייחודי במשפט בכלל ובמשפט העבודה בפרט, הטיב לתאר זאת סגן הנשיאה, השופט אייל אברהמי:-

"חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") מתווה מנגנון ייחודי להעצמת כוחו של הפרט שהינו חלק מקבוצה. דיני העבודה המסורתיים נוקטים במנגנון שונה שמטרתו להגביר את כוחו של העובד כחלק מקבוצת עובדים, במסגרת היחסים הקיבוציים. בבואנו לדון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית עלינו לשוות לנגד עינינו את יתרונותיו וחסרונותיו של מנגנון התובענה הייצוגית, תוך התייחסות להיבטים הייחודיים במערכת של יחסי עבודה." (תע"א (י-ם) 1262/09 תורג'מן - שחק אבטחה בע"מ ואח', סעיף 21 להחלטה מיום 16.11.11).

לדיון בחוק התובענות הייצוגיות במשפט העבודה ר' בספרו של ד"ר יצחק לובוצקי, "סדר הדין ומשפט העבודה" (הוצאת ניצן, מהדורת 2011, פרק 2 עמ' 15-23).

10.        בצד יתרונותיה של התובענה הייצוגית הכיר המחוקק גם בסכנות הטמונות בהליך, והציב תנאים בדרכם של תובעים המבקשים לברר תביעתם על ידי הגשת תובענה ייצוגית. בשלב בירור הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית על בית הדין לבחון אם התביעה עומדת בתנאים להגשת תובענה ייצוגית, כפי שנקבעו על ידי המחוקק במסגרת חוק תובענות ייצוגיות וכפי שפורשו בהלכה הפסוקה (ר' ע"ע 6540-10-10 יבגני גולוב- אלטרנטיבה שירותי אבטחה בע"מ, מיום 12.1.12 (להלן- עניין אלטרנטיבה).

עוד נקבע על ידי סגן הנשיאה, השופט אייל אברהמי בפרשת תורג'מן, כי אין להתעלם מהחסרונות הקיימים בשימוש בכלי זה היוצר "מעשה בית דין" כלפי כל קבוצת התובעים המוגדרת על ידי התובע הייצוגי, באופן שהפרט עשוי לאבד זכותו לתבוע מבלי שידע כלל על קיומה של תובענה ייצוגית. חסרון נוסף עשוי להיות ייצוג לקוי על ידי התובע הייצוגי. הן בחקיקה והן בהלכה הפסוקה גובשו כלים מתאימים כדי להתמודד עם חסרונות אלו.

11.        לפני אישור הבקשה יש לבדוק האם המבקשת עומדת בתנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה:-